<h1>סידור רבינו שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא</h1>
<h2>דף מח:</h2>
וכלי חרש שקורין גלוטאכן, אסור' למלאותו, לפי שמטלטלין אותו מכאן לכאן העבדים בבית. וכן אסור פקק החלון שקורין אוקינצא, מקום שחלונותיהן ברשות הרבים, משו' האי טעמ' נמי, שעבדים מוציאין מבית לבית ומכניסין מחוצה לבית ברצון אדוניהם. ואסור לאדם להניח לשום אדם לעשות מלאכה בביתו אפי' על ידי גוי.
<h2>דף קיג:</h2>
וששאלתם מי ששכח ספר תורה מערב שבת, אי נמי שכח את מפתיח של בית הכנסת או של בית המדר', אינמי איזמל של מילה, ולא הביאו מערב שבת, ויש שם דרך רשות הרבים מה תקנה יש. שאם כר' שמעו' עבדינן [עירובין צ"ה ע"ב], או כר' פדת עבדינ' [יבמות קי"ג ע"ב], או מביאין כמחיצות בני אדם שעשויין שלא לדעת [עירובין מ"ג ע"ב]. כך ראינו שכר' שמעון אין עושין, שלא אמ' אלא בתפילין ובוולד ובבן יומו. ובמחיצה של בני אדם אי אפשר כמו שפרשנו למעלה, ולהביאו דרך גגות, אי איפשר, דאמ' רבא ערל הזאה ואיזמיל העמידו דבריה' במקום כרת [פסחים צ"ב ע"א]. ואע"ג דהני תלת חייבין עליהן כרת, ואמרינ' ואיזמל מאי היא, דתנינן [שבת ק"ל ע"ב] כשם שאין מביאין אותו דרך רשות הרבים כך אין מביאין אותו דרך חצירות ודרך גגות ודרך קרפיפות, וכל שכ' מפתח ספר תורה (דאי איפשר) למקום שהו' (ל"ת) ולהתפלל שם, דאי (איפ') אפי' בטילין אין חייבין עליהן כרת ולא מלקות, וכ"ש להורות לעמי הארץ שאין מורין. אבל לעשות כר' יצחק בר' ביסנא וכידאורי ליה ר' פדת, שפיר דמי, משו' דאיתותב כמה תיובתא ואיפרקו כולהי, ותו לא איתותב. ואע"ג דרבינא בתרא הוא, ואותיב תיובתא, פרקא רב שימעי [ד]לא הוי תיובתא, והלכת' כר' פדת.
